רש"י על שבת קכ״ז

1 כדאמרי אינשי - חשבון קטן תחילה ואם יצטרך ליותר יפנה יותר משום הכי נקט ד' ברישא והדר חמשה וה"ה אפילו טובא:

2 שלא יגמור - משום אשוויי גומות:

3 ברגלו - מפנה ברגלו לכאן ולכאן דרך הליכתו דלא הוי טלטול:

4 תבואה צבורה - מוכחא מילתא דהוקצה לאוצר:

5 להסתפק - להאכיל לבהמתו אסור דברי ר"ש ור' אחא כו':

6 כלפי לייא - כנגד היכן פונה הדבר הזה האמור להיפך ר"ש מתיר מוקצה בכל מקום וכאן הוא מחמיר:

7 לייא - היכן כגון חצבי לנהרא כגני לייא דברכות דף נח.:

8 לתך - אבל בציר מהכי לאו אוצר הוא:

9 לתך - חצי כור הוא ט"ו סאין:

10 בד' וה' קופות אין טפי לא - בקופות עצמן הוא יפנה וימלאם אם ירצה או שק בכתפו שיעור קופה בפעם אחת אבל טפי להלך יותר מה' פעמים כגון לפנות בכלים קטנים וירבה בהילוך לא:

11 למעוטי בהילוכא עדיף - ואע"ג דאפושי משוי הוא:

12 או דילמא מעוטי משוי עדיף - ואם בא לפנות בכלים קטנים כשיעור ה' קופות מותר ולרב חסדא קבעי לה דאמר ה' דוקא:

13 בי' ובט"ו - קס"ד אקופות קאי לומר שמפנה בקופות קטנות וירבה בהילוך:

14 אכדין קאי - ולא פליגי והכי קאמר בי' בט"ו יפנה באותן ה' קופות:

15 הא דמשתקלי חדא חדא בקופה - הך דתניא ד' וה' ולא נחת למניינא דכדין איירי בכדין גדולים דמשתקלי חדא בקופה והך דתנא בי' וט"ו איירי בכדים בינונים ובכדין קטנים עשר כדמשתקלי תרי תרי בקופה ט"ו כדמשתקלי תלתא תלתא בקופה דקטנים:

16 כי דקורי דהרפניא - בכדין של הרפניא:

17 איבעיא להו - אליבא דרב חסדא:

18 דחוק לתלמידים - שאין מקום לתלמידים להושיב:

19 ועימר - פנה את העומרים וכרמלית הואי ובפחות פחות מד' אמות:

20 ת"ש ועימר רבי - אלמא חד גברא פנינהו:

21 רבי בנפשיה עימר - בתמיה וכי אורחיה דנשיא בהכי:

22 כהשכמת ביהמ"ד - מדשוי להו במתני' כי הדדי:

23 מהשכמת בית המדרש - דתנא דידן אקדמה ברישא:

24 אל נא תעבור - והניחו והלך לקבל האורחים:

25 ועיון תפלה - לכוין בתפלתו:

26 ה"ג הני נמי בהני שייכי - הכנסת אורחים וביקור חולים היינו גמילות חסדים ועיון תפלה היינו בכלל גמילות חסדים דכתיב משלי י״א:י״ז גומל נפשו איש חסד השכמת בית המדרש וגידול בנים לתלמוד תורה היינו תלמוד תורה דן את חבירו לכף זכות בכלל הבאת שלום דמתוך שהוא מכריעו לזכות ואמר לא חטא לי בזאת אנוס היה או לטובה נתכוון יש שלום ביניהן ורבי יוחנן לפרש לך אתא דבכלל ג' דמתניתין איתנהו להנך ו' ואיכא נמי לכבוד אב ואם ורבי יוחנן לא פליג עליה:

27 בפחי נפש - בדאבון נפש:

28 מוחכרת - שנותנה לחברו בכך וכך כורין לשנה:

29 כל היכא דאמרינן מעשה בחסיד אחד או רבי יהודה בן בבא או רבי יהודה ברבי אלעאי:

30 ריבה - נערה:

31 שאינו בדוק לרבי - שאינו מכיר במדותיו לסמוך עליו ולהניחה אצלנו:

32 מטרוניתא - נכרית:

33 דבר מלכות - וצריך להעלימו:

34 צינורא - רוק וגזרו על הנכרים שיהיו כזבים לכל דבריהם:

35 מאכילין לעניים דמאי - לא אסרוהו עליהם מפני שצריכים לחזר על פתח ע"ה וסמכו על שרוב עמי הארץ מעשרין:

36 אכסניא - חיל של מלך ישראל ומטילו על בני העיר לפרנסן:

37 שניטלה תרומתו - קס"ד תרומת מעשר שהלוי נותן לכהן וכ"ש תרומה גדולה שיש על ישראל להפריש והפרישו קודם שנתן המעשר ללוי:

38 שהקדימו בשבולין - לתרומה ישראל היה לו להפריש תרומה גדולה תחילה דכתיב שמוח כב מלאתך ודמעך לא תאחר מלאתך אלו בכורים מכאן שהמקדים תרומה לבכורים לוקה ודמעך זו תרומה שאם הקדים מעשר לתרומה לוקה והנ"מ משנתמרח בכרי לוקה אם הקדים מעשר לתרומה אבל הקדים למעשר קודם לתרומה בשבלים אינו לוקה:

39 והרמותם ממנו - בלוים כתיב גבי תרומת מעשר:

40 מכל מתנותיכם וגו' - נמי בלוים כתיב גבי תרומת מעשר וקאמר את כל תרומת ה' כל משמע כל צד תרומה שבו:

41 האי - דנתמרח:

42 אידגן - וחלה עליו חובת תרומה כדכתיב דברים י״ח:ד׳ ראשית דגנך הלכך כי שקלה לוי בעי אהדורי לכהן תרי ממאה שבו ברישא והדר אחד מעשרה:

43 דמריר - שהוא מר: